אחרי שסורקים ארבעים שנה של תמונות, נוצר קובץ אחד שמכיל את כל מה שיש. אם הוא נעלם, נעלם גם כל מה שהושקע בו.
זה קורה. כונן נשרף, מחשב נגנב, ילד מוחק תיקייה בטעות, חשבון ענן ננעל.
למה עותק אחד הוא לא גיבוי
הכלל הפשוט הוא: קובץ שקיים במקום אחד הוא קובץ שאתם עומדים לאבד. רק שאתם עוד לא יודעים מתי.
זה נכון גם כשהמקום הזה נראה בטוח. כונן חיצוני חדש נכשל בדיוק כמו ישן, לפעמים יותר מהר. חשבון ענן תלוי בסיסמה שאפשר לשכוח ובחברה שיכולה לשנות מדיניות.
גרסה ביתית של כלל 3-2-1
בעולם המקצועי מדברים על שלושה עותקים, בשני סוגי מדיה, כשאחד מהם מחוץ לבית. בגרסה ביתית זה מתורגם לשלושה דברים פשוטים:
- הקבצים על המחשב, שם אתם משתמשים בהם.
- כונן חיצוני בבית, שמחובר רק כשמעדכנים.
- עותק בענן, שנמצא מחוץ לבית.
הנקודה החשובה היא ההפרדה. שריפה או גניבה לוקחות את המחשב ואת הכונן יחד, כי שניהם באותו סלון. הענן שורד. מצד שני, אם תאבדו גישה לחשבון הענן, הכונן עדיין אצלכם.
הטעות שחוזרת הכי הרבה
כונן שמחובר למחשב כל הזמן הוא לא באמת גיבוי נפרד. הוא חשוף לאותה תקלת חשמל, לאותו וירוס ולאותה מחיקה בטעות.
חברו אותו כשמעדכנים, ונתקו אותו אחר כך.
הדבר שאף אחד לא עושה
לבדוק שהגיבוי עובד.
גיבוי שאף פעם לא ניסו לשחזר ממנו הוא הנחה, לא ביטחון. פעם בשנה, פתחו את הכונן ואת הענן ובדקו שקובץ אקראי באמת נפתח. זה לוקח חמש דקות.
אנשים מגלים שהגיבוי שלהם ריק בדיוק ברגע שהם צריכים אותו.
כמה מילים על אמצעים ישנים
- תקליטורים. תקליטורים צרובים ביתית מתדרדרים אחרי שנים, ולרוב המחשבים כבר אין כונן. אם יש לכם ארכיון על CD, זה הזמן להעביר אותו.
- דיסק און קי. נועד להעברה, לא לאחסון. הם הולכים לאיבוד ונשחקים.
- הטלפון. תמונות שקיימות רק בטלפון הן במקום אחד בלבד. סנכרון אוטומטי לענן הוא לא גיבוי מלא: מחיקה בטלפון מוחקת גם שם.
מה שווה לעשות עכשיו
אם אתם רוצים לעשות דבר אחד היום, קנו כונן חיצוני, העתיקו אליו את תיקיית התמונות, ונתקו אותו. זה לא מושלם, אבל זה כבר עותק שני.
את השאר אפשר לסדר אחר כך, ואפשר גם שנעשה את זה יחד אתכם.