בקופסאות הישנות בבית נמצאים בדרך כלל שני דברים שנראים דומים ומתנהגים אחרת: שקופיות ונגטיבים. שניהם סרט צילום, ושניהם דורשים סריקה שונה לגמרי מזו של תמונה מודפסת.

איך מזהים מה יש לכם

שקופית היא ריבוע קטן, בדרך כלל בערך 5 על 5 סנטימטרים, במסגרת קרטון או פלסטיק. כשמרימים אותה לאור רואים תמונה רגילה עם צבעים נכונים. שקופיות נועדו להקרנה על מסך, ולכן הן נשמרו לרוב בקופסאות מסודרות או במגשי מקרן עגולים.

נגטיב הוא רצועת סרט חומה או כתומה, בלי מסגרת. כשמרימים אותו לאור רואים תמונה עם צבעים הפוכים: שמיים כהים, פנים כהות, שיער בהיר. נגטיבים הם הסרט שממנו הודפסו התמונות, והם הגיעו מהמעבדה בשקיות נייר יחד עם ההדפסים.

יש גם רצועות שחור לבן, שנראות כמו נגטיב אבל בגוונים אפורים בלבד.

למה זה בכלל מעניין

כי בנגטיבים ובשקופיות מסתתרות תמונות שאף אחד במשפחה לא ראה.

מהסרט שצולם, הודפסו בזמנו רק חלק מהפריימים. השאר נשארו על הסרט ומעולם לא הפכו לתמונה. אותו דבר עם שקופיות: אם לא היה מקרן בבית, אף אחד לא הסתכל עליהן כבר עשרות שנים.

זה החלק שהכי מפתיע לקוחות. סריקה של קופסת נגטיבים מגלה לפעמים מאות תמונות חדשות לגמרי.

למה צריך סריקה אחרת

סורק רגיל מאיר את הדף מלמעלה וקורא את האור שחוזר. זה עובד מצוין על תמונה מודפסת, ולא עובד בכלל על סרט שקוף, כי אין ממה להחזיר אור.

סריקת שקופיות ונגטיבים דורשת הארה מאחורי הסרט, כך שהאור עובר דרכו. בנוסף, נגטיב צריך היפוך צבעים ותיקון של הצבע הכתום של בסיס הסרט, אחרת התוצאה נראית שגויה.

בגלל זה סריקת שקופיות ונגטיבים מתומחרת אחרת מסריקת תמונות רגילה, וזו גם הסיבה שסורק ביתי בדרך כלל לא יעשה את העבודה.

מה לעשות ומה לא לעשות

  • אל תנקו לבד. ניגוב סרט בבד או במגבון מותיר שריטות שנשארות בסריקה לתמידות.
  • אל תחתכו רצועות נגטיב. תביאו כמו שהם, גם אם זה גליל ארוך.
  • אל תוציאו שקופיות מהמסגרת. אין צורך, וזה רק מסכן אותן.
  • כן שמרו במקום יבש. לחות היא האויב העיקרי של סרט צילום, והיא גורמת לעובש שאי אפשר להסיר.
  • כן שמרו את הסדר. אם יש קופסאות עם רישום או תאריכים, שווה לשמור אותו. זה עוזר מאוד בשלב המיון.

וכשלא יודעים מה מצולם

זה המצב הרגיל, במיוחד עם נגטיבים. אי אפשר באמת לראות מה יש שם עד שסורקים.

אם יש כמות גדולה ואתם מתלבטים, אפשר להתחיל מחלק קטן, לראות מה יוצא, ואז להחליט על השאר.